הסרט ארץ קשוחה מזכיר לי קצת את רשת הפאסט פוד (מספר אחת!) In-N-Out. כשאתה מסיים אותו, או שאתה מתלהב בטירוף, או שאתה לא מבין על מה כל ההייפ.
תחת הבימוי והכתיבה של שני אחים (ג'ואל ואית'ן כהן: ביג לבובסקי, פארגו), הסרט זכה בשנת 2008 בשלושת האוסקרים הנחשבים ביותר: הסרט הטוב ביותר, הבימוי הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר (הוא זכה גם באוסקר רביעי - נגיע אליו בהמשך).
במקום לסכם את העלילה - אנסה לתמצת את עיקר דברי לחמש סיבות שגורמות לי להמליץ על הסרט:
1. לסרט אין מוזיקת רקע: זה אולי נשמע מוזר, או יותר נכון לא נשמע בכלל - אך במהלך כל הסרט יש שקט ברקע, שקט רועם. השילוב בין השקט, למדבר, לאנטון שיגור - משאיר אותך על הקצה של המושב ולא מרפה ממך לרגע.
2. אנטון שיגור: אי אפשר להסביר במילים עד כמה עוצמתית ההופעה של חוויאר ברדם, אבל בשניה שהend credits התחילו היה ברור שהוא הולך לקטוף בקלות את האוסקר על שחקן המשנה הטוב ביותר. אנטון שיגור הוא הדמות הכי מפחידה שנתקלתי בה על המסך, by far. לא ברור האם זו התספורת המוזרה, הקול הצרוד, המבט החלול או מיכל האויר שלו - אבל משהו שם היה מטריד.
3. סצינת המכולת: מחזיקה בשיא בקטגוריית 'הכי הרבה מתח עבור הכי מעט התרחשויות'. מדהים כמה רגש הם מצליחים לעורר עם דמות לא רלוונטית ואפס אביזרים, הסצינה הזו גרמה לי להפסיק לאכול קאבוקים.
4. טומי לי ג'ונס: כי בינינו, איך אפשר שלא לאהוב אותו.
5. המקוריות: הסרט שובר כל מיני מוסכמות גנריות של סרטים, קשה להכנס בעובי הקורה בלי לספיילר - אז אציין שהכוונה היא לסיפורים של לו-אלן, קארלסון וולס (וודי הארלסון) וכמובן אנטון שיגור. גם סוף הסרט עצמו לא סטנדרטי, ולמרות שלא הצלחתי להחליט עדיין מה אני מרגיש כלפיו, אין ספק שהוא מעורר אמוציות. יש כאלו שהתעצבנו, יש כאלו שהתבלבלו, ויש כאלו שאהבו - אבל אף אחד לא נשאר אדיש.
הגענו ל...שש, שזה הדירוג המקסימלי בסולם - שהסרט 'ארץ קשוחה' מגרד מלמטה. אני נותן לו את הדירוג המכובד 5/6.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה